תסמונת העין היבשה

תסמונת העין היבשה היא אחד המצבים הנפוצים ביותר במחלות עיניים. היא קיימת בכל הגילאים ושכיחותה עולה עם הגיל. למרות שאינה מסוכנת, היא יכולה להוות מטרד רציני ולפגוע באופן משמעותי באיכות חיינו ובתפקוד היום-יומי. קיימות היום דרכים שונות ויעילות לטיפול במצב זה, וברב המקרים ניתן להקל בצורה משמעותית על הסימפטומים. 

סימנים

תסמונת העין היבשה היא אחת המחלות השכיחות ביותר ברפואת עיניים. על פי מחקרים שונים נמצא שהשכיחות באוכלוסייה היא כ- 15%, בעוד שהשכיחות בקרב מרכיבי עדשות מגע עולה לכ-50%. כמו-כן נמצא שתלונות הקשורות ביובש בעיניים מהוות ביחד את הסיבה השנייה בשכיחותה לפניות הציבור לרופאי עיניים.

תחושת עייפות בעיניים בזמן עבודה ממושכת מול מסך המחשב, או צריבה ותחושת יובש בזמן נהיגה במיוחד כשהמזגן ברכב דלוק ולעיתים תחושת גוף זר, במיוחד עם עדשות לאורך היום, הן תלונות שכיחות וקשורות לשינויים בכמות הדמעות ואיכותן, והם בד”כ מבטאים צורה כלשהיא של תסמונת העין היבשה. 

הדמעה

הפרשה מתמדת של דמעות מתרחשת כל הזמן והיא חיונית לשמירה על בריאות העין. במהלך כל היום מצפה את החלק הקדמי של הקרנית והלחמית שכבה יציבה של דמעות, השומרת על לחות הרקמות, המאפשרת ראייה תקינה ומספקת תחושת נוחות לעין. הדמעה היא נוזל מורכב ועשיר במיוחד, המכיל מרכיבים מגוונים כגון מלחים, שומנים, אנזימים וגורמי גדילה מיוחדים השומרים על בריאות העין. בנוסף הדמעות מספקות חמצן לקרנית, שבה אין כלי דם ואף ממד אופטי לראיה צלולה. ירידה בכמות נוזל הדמעות או שינוי במרכיבים שלו עלולים לגרות לתסמונת העין היבשה.

תסמונת העין היבשה 

הפרשה מתמדת של הדמעות מתקיימת ע”י פעולה של מצמוץ לא רצונית, והיא מאפשרת פיזור אחיד ורציף של שכבת הדמעות על פני העין. העפעפיים מגינות על העין מפני התייבשות ע”י מניעת התאיידות הדמעות.

תסמונת העין היבשה נגרמת כתוצאה מירידה בהפרשת הדמעות או שינוי בהרכבן, אך יכולה גם להיגרם כתוצאה מאידוי מוגבר של הדמעות על רקע הפרעה בפעילות התקינה של העפעפיים. כתוצאה משינויים אלו עלול להיגרם נזק למשטח הקדמי של העין, הכולל את הקרנית והלחמית, ולגרום לסימפטומים של אי נוחות ולירידה באיכות הראייה.

הגורמים לעין יבשה

  1. פגיעה במרכיבי הדמעות

הדמעות מורכבות משלושה תרכיבים עיקריים: מים, שומנים ושכבת חלבונים המחוברים ליחידות סוכר (גליקופרוטאינים) היא השכבה הסרוטית.

השכבה החיצונית ביותר היא שכבת השומנים המופרשים ע”י בלוטות מיוחדות הנמצאות בעפעפיים. שכבת השומן מונעת את התאיידות הדמעות, מייצבת את שכבת הדמעות ומקטינה את החיכוך עם העפעפיים הנגרם בזמן המצמוץ. ירידה בחלק השומני של הדמעה עלול לגרום לאובדן יציבות שכבת הדמעות ואידוי מוגבר שלהן .
המים שבדמעות מיוצרים ע”י בלוטות הדמעות. ירידה בנפח הדמעות עלול להיגרם במחלות של בלוטות הדמעות. ירידה בנפח הדמעות כרוכה בעליה בריכוז המלחים בנוזל הדמעות, מצב הקרוי היפראוסמולריות. עליה זו בריכוז המלחים בדמעות עלולה לגרום לפגיעה בשכבת תאי האפיתל.

שכבת הגליקופרוטאינים (מוצינים) מיוצרת ע”י תאים מיוחדים בלובן העין והיא עוזרת ליצור אחיזה בין הדמעות ובין משטח העין הקדמי. מחלות שונות של הלחמית עלולות לפגוע גם במרכיב זה.

  1. ירידה בתחושת הקרנית

הקרנית היא הרקמה הקדמית ביותר של העין. זוהי רקמה עגולה, קמורה ושקופה, ודרכה נכנסות קרני האור אל תוך העין. לקרנית יש מספר רב של סיבי עצב תחושתיים. העצבוב התחושתי של הקרנית מביא מידע תחושתי אל גזע המוח, ממנו יוצאים עצבים המגיעים אל בלוטות הדמעות ואל העפעפיים. לפיכך, התחושה התקינה של הקרנית חיונית הן להפרשה המתמדת של הדמעות והן לפעולת המצמוץ התקינה. למעשה תחושת הקרנית היא אחד מהמנגנונים החשובים ביותר ליצירת הדמעות וירידה בתחושת הקרנית תגרום גם לירידה ביצירת הדמעות. הירידה בתחושה היא תהליך הדרגתי המתרחשת באנשים עם התקדמות הגיל, ובעיקר מעל גיל 40. ירידה בתחושת הקרנית יכולה להיגרם גם כתוצאה משימוש ממושך בעדשות מגע, ממחלת הסוכרת, וממחלות נוירולוגיות שונות.

  1. מצמוץ מופחת

מצמוץ בתדירות נמוכה יכול לגרום לאידוי יתר של הדמעות בשל חשיפת משטח העין לפרקי זמן ארוכים יחסית בין מצמוץ אחד לשני. דוגמאות למצב כזה שבו יש מצמוץ מופחת והארכה של הזמן בו העין חשופה הוא בזמן עבודה ממושכת מול מסך מחשב, וכן בזמן נהיגה או קריאה.

  1. שינויים הורמונאליים

יובש בעיניים נפוץ יותר בנשים, בעיקר בגיל הבלות, כתוצאה משינויים הורמונליים המתרחשים בגיל זה. השינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגיל הבלות גורמים בעיקר לשינויים בתפקוד בלוטות השומן בעפעפיים ולהחמרת תסמונת העין היבשה.

  1. שימוש בעדשות מגע

שימוש ממושך בעדשות מגע גורם לירידה במגע הדמעות עם הקרנית, ולירידה באספקת החמצן אליה. כמו כן עדשות המגע מפחיתות עם הזמן את תחושת הקרנית, ובכך תורמות להחמרת היובש בעין.

  1. תרופות

מספר רב של תרופות עלולות לגרום לעין יבשה או להחמיר מצב קיים של יובש בעיניים. דוגמאות לכך הן תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים), תרופות משתנות המשמשות בטיפול ביתר לחץ דם, תרופות לשינה, תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון ומשככי כאבים.

טיפול 

אבחון מוקדם ומודעות לבעיה עשויים לעזור רבות בדרכי ההתמודדות עם תסמונת העין היבשה, ולשפר את איכות החיים של אלו הסובלים ממנה.

תמיסות המכילות חומרים צמיגים המשפרים את לחות העין ומקילים במידה מסוימת על תחושת היובש והצריבה. קיימים תכשירים רבים כאלו בבתי המרקחת, ואין צורך במרשם רופא להשגתם. קיימים שני סוגים של תכשירים:
תחליפי דמעות עם חומר משמר, אלו מסופקים בבקבוק שניתן להשתמש בו למשך מספר שבועות מרגע הפתיחה. תכשירים אלו זולים, וניתנים ליובש קל בעיניים, כאשר תדירות השימוש היא של מספר פעמים ביום (בד”כ 3-4 פעמים).
תחליפי דמעות ללא חומר משמר,  אלו מסופקים בהעדר חומר משמר המאפשר להשתמש בתכשירים אלו מספר רב יותר של פעמים ביום ולאורך זמן רב יותר, זאת מכיוון שאין בהם חומרים משמרים היכולים לעיתים לגרום לנזק למשטח הקדמי של העין. הם יקרים יותר אך מומלצים יותר לשימוש, בעיקר באנשים הסובלים מיובש בינוני עד קשה ונזקקים לטיפול ממושך.
בנוסף קיימים תחליפי דמעות בצורת משחות או ג’ל (תמיסה צמיגה יותר מהתמיסה הרגילה). אלו מתאימים במיוחד לשימוש לפני השינה או למקרים קשים במשך היום ומעניקים לחות לעין בצורה מוגברת יותר.

תסמונת העין היבשה כרוכה בנזק למשטח העין הקדמי, שכתוצאה ממנו נוצר תהליך של דלקת כרונית משנית. דלקת זו מחמירה את תחושת הצריבה ואי-הנוחות המאפיינים את תסמונת העין היבשה. שימוש בטיפות המכילות תרופות נוגדות דלקת יכול להקל במידה רבה על התסמינים. תכשירים כאלו מכילים סטרואידים, והם ניתנים אך ורק ע”י מרשם של רופא עיניים, הם ניתנים לתקופה קצובה תוך מעקב רופא עיניים. זאת כדי למנוע תופעות לואי הקשורות לעיתים עם טיפול בסטרואידים.
– Restasis תכשיר המכיל ציקלוספורין ,A אנטי דלקתי שאינו מכיל סטרואידים, נמצא כיעיל בטיפול בתסמונת העין היבשה במצבים כרוניים וקשים. גם תכשיר זה ניתן במרשם רופא, אך הטיפול בו ממושך.

בקצות העפעפיים נמצאים פתחים קטנים, דרכם מתנקזות הדמעות דרך תעלות עדינות ומגיעות אל חלל האף. במצבים בהם קיים חוסר משמעותי בנפח הדמעות ניתן לחסום את פתחי הניקוז הללו ובכך להגדיל את כמות הדמעות הנאספת בעין. החסימה, הנקראת Punctal Occlusion, היא פעולה קלה ופשוטה לביצוע ונעשית בעזרת אטמי סיליקון זעירים המוחדרים ע”י רופא העיניים במרפאה אל פתחי תעלות ניקוז הדמעות. פעולה זו מונעת את ניקוז הדמעות אל חלל האף וגורמת להצטברות הדמעות על פני משטח העין. פתרון זה אינו קבוע, מכיוון שהאטמים נפלטים תוך מספר חודשים מדרכי הדמעות ולכן יש לחזור על הפעולה.

לסיכום יובש בעיניים הוא מצב נפוץ ביותר באוכלוסיה ואחת מן הבעיות הנפוצות בגוף האדם. מצב זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנו. בעזרת מודעות לסימפטומים של יובש בעיניים ופנייה לרופא העיניים, ניתן לטפל במרבית האנשים הסובלים מתסמונת זו ולגרום להקלה משמעותית באיכות חייהם.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​