כ-40% מכלל האוכלוסייה בעשור השישי לחייהם סובלים מקשיי ראייה מהותיים כתוצאה מהתקדמות הקטרקט (עדשה עכורה)! אחוז זה גדל בצורה משמעותית עם התקדמות הגיל. קטרקט או בעברית ירוד היא תופעה פיזיולוגית של התבגרות העדשה התוך עינית שתופיע אצל כולנו במהלך חיינו הבוגרים ואינה נחשבת למחלה. הטיפול בירוד מבוסס על ניתוח להסרת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית קבועה. ביצוע הניתוח באמצעות טכנולוגיית הלייזר מבטיח בטיחות גבוהה יותר, דיוק מקסימלי והחלמה קלה יותר בהשוואה לניתוח הקונבנציונאלי.
מהו קטרקט וכיצד מבוצע ניתוח קטרקט בלייזר? על כך בשורות הבאות.
התפתחות הקטרקט – רקע וסיבות
עדשת העין היא רקמה גמישה ושקופה המורכבת מחלבונים הממוקמת מאחורי שריר הקשתית (צבע העין), ואחראית למקד את קרני האור מבחוץ על פני מרכז הרשתית, כמו כן לעדשה כוח דיאופטרי המאפשר לה לתת עוצמה להגדלת עצמים על פני הרשתית כל זאת על מנת לאפשר ראייה חדה ממוקדת וברורה. קטרקט הוא תהליך שבו עוברת העדשה מספר שלבים של הזדקנות, כשבשלב ראשון היא מתקשה וגורמת לקשיי ראייה מקרוב וקשיי קריאה (זוקן העדשה – פרסביופיה). בהמשך מאבדת העדשה משקיפותה והופכת לעכורה באופן שחוסם מעבר חופשי של אור דרכה דבר שפוגע מאוד בחדות הראייה . העכירות בעדשה יכולה להיות מרכזית ותפריע מאד לראיה לרחוק, יכולה להיות אחורית ותפריע מאד בקריאה ויכולה אף להופיע בחלקה הקדמי של העדשה ותגרום לסנוור רב. חשוב לציין כי עם התפתחות הירוד לא ניתן יותר לשפר את הראייה באמצעים אופטיים (משקפיים או עדשות מגע). הסיבה המרכזית להופעת הקטרקט היא התבגרות טבעית של העדשה ולכן התופעה תופיע אצל כל בני האדם, כשהשאלה היחידה היא האם ומתי נוצרת הפרעת הראייה שכבר לא ניתן יותר לטפל בה באמצעים שמרניים ועולה הצורך בביצוע ניתוח קטרקט. סיבות מרכזיות נוספות להתפתחות קטרקט כוללות גנטיקה ולכן מתפתחת בגיל צעיר ואף בילודים, טראומה באזור העין, מחלות עיניות (כגון מחלות אוטואימוניות) ותרופות (בעיקר סטרואידים).
איך מאבחנים קטרקט?
התסמינים שיופיעו אצל אדם הסובל מקטרקט כוללים ירידה בחדות הראייה, עלייה במספר המשקפיים (בקצרי ראיה) , סנוורים והילות בשעות החשיכה, ראייה כפולה, קושי בזיהוי אנשים או עצמים ובאופן כללי, תחושה של מבט דרך חלון מכוסה אדים. הופעת תסמינים אלה אצל אדם מבוגר מעל גיל 60, יכולה להעיד על התקדמות הקטרקט. בכדי לאבחן את המחלה ברמה הקלינית, יבצע רופא העיניים בדיקת הרחבת אישונים ויבדוק את העדשה ,עצב הראייה ומרכז הראייה על מנת להעריך את קיום הירידה בראיה על רקע העדשה, חומרת הקטרקט והטיפול הנדרש.
כיצד מטפלים בקטרקט?
הטיפול בקטרקט נועד בעיקרו להסיר את העדשה הטבעית העכורה ולהחליפה בעדשה מלאכותית צלולה ונקייה. השתלת העדשה היא הליך חד פעמי ואינה דורשת חזרה על הניתוח בעתיד. הניתוח מבוצע על עין אחת ולאחר תהליך החלמה של חודש יבוצע בעין השנייה באם נידרש לכך. תהליך זה מבוצע באמצעות ניתוח כירורגי קצר שאורך עד 30 דקות ,במקרים רגילים , ומבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד בטיפות ובהזרקה תוך עינית של חומרי הרדמה. המנותח ער ומשתף פעולה עם המנתח והצוות הרפואי. במקרים באם יש למטופל קושי לשכב במהלך הניתוח ללא תזוזה מוצע ניתוח בהרדמה כללית או תחת טשטוש בהתאם לצורך. בכל המקרים בהם מנותחים ילדים ההרדמה היא כללית.
ניתוח הקטרקט מבוצע ב-5 שלבים:
- יצירת פתחים לגישה על פני הקרנית
- פתיחת פתח בקופסית העדשה – שק העדשה בה העדשה ממוקמת
- פירוק העדשה העכורה באמצעות US
- שאיבה והסרת העדשה העכורה
- השתלת עדשה מלאכותית חדשה
בניתוח הידני מבוצעים כל שלבי הניתוח באופן ידני לחלוטין. בשלב ראשון, מבצע הרופא 4 חתכים קטנים בקרנית באמצעות סכין כירורגית, לאחר מכן יוצר פתח בקופסית העדשה ומחדיר דרכו מכשיר אולטרה סאונד שמיועד לרסק את העדשה העכורה באמצעות גלי קול. לבסוף, מוסרת העדשה באמצעות שאיבה.
ניתוח קטרקט בלייזר מונע את הצורך במגע יד אדם בשלושת השלבים הראשונים של הניתוח, מה שמבטיח רמה בטיחותית הרבה יותר גבוהה מהטכניקה הידנית, מניעה של סיבוכים אפשריים שבעבר היו מתרחשים בשכיחות גבוהה יותר וכמובן רמת דיוק גבוהה הרבה יותר.
בשלב האחרון של הניתוח תושתל אחד מסוגי העדשות הבאות, על פי החלטת הרופא ובהתייעצות עם המטופל:
- עדשה חד מוקדית (מונו-פוקלית) – עדשה בעלת מוקד אחד לתיקון קוצר ראייה או רוחק ראייה. לרוב נדרשת הרכבת משקפי קריאה לאחר הניתוח. אלא אם בוצעה השתלת עדשה בעין הדומיננטית לרחוק ובעין השנייה לקרוב (מונוויזון).
- עדשה רב מוקדית (מולטי-פוקלית) – עדשה המאפשרת מיקוד ראייה בכל טווח, קרוב טווח ביניים ורחוק ומיוצרת בהתאמה אישית בהתאם לנתוני המטופל. עדשה זו דורשת תיאום צפיות מהמטופל שכן טווחי הראיה באים על חשבון חדות הראיה לטווחים השונים ועלולים לגרום לסנוור והילות בלילה. אך מאפשרים חופש ממשקפים לכל החיים.
- עדשה טורית חד מוקדית, עדשה טורית רב מוקדית – עדשה המיועדת למטופלים הסובלים מאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה של מעל 1.5D שלא ניתן לתקנה בעדשה רגילה. עדשה זו מפחיתה את בעיית הצילינדר ואף פותרת אותה לחלוטין במקרים מסויימים.
לפני ואחרי הניתוח
מעבר לבדיקות העיניים שערך הרופא לצורך אבחון הבעיה נדרש המטופל לבדיקה ביומטרית טרום ניתוחית שבה מבוצעת התאמת העדשות המלאכותיות הנדרשות להשתלה. יש לשים לב שמנותחים שעברו ניתוח להסרת משקפיים זקוקים להערכה נרחבת ושונה מאשר מנותחים רגילים שכן פרמטרים לחישוב העדשה שונו ( בעיקר מבנה הקרנית) וישנו צורך בחישוב ביומטריה אחר, שכן אם לא יחזרו המטופלים הנ”ל למשקפיים מיד לאחר הניתוח דבר שיכול לגרום לעגמת נפש רבה. למנותח אין כל צורך בהכנה מוקדמת לפני ניתוח קטרקט בלייזר, לא נדרש צום ויש ליטול את התרופות הקבועות כרגיל כולל נוגדי קרישה, אלא אם המטופל חולה במחלות נוספות הדורשות התייחסות רפואית לפני הניתוח (קוצבי לב, בעיות גב או צוואר, קושי בנשימה בשכיבה וכדומה) אז נדרשת הערכת רופא מטפל לפני הניתוח. ביום הניתוח פוגש המנותח מרדים המוודא כי הוא כשיר לעמוד בניתוח.
לאחר הניתוח, מבוצע כיסויי של העין עם מגן פלסטיק שניתן לראות דרכו למשך לילה אחד ובמקרים חריגים על פי הוראות הרופא למשך זמן ארוך יותר. בסיום הניתוח , לצורך פיקוח, על המטופל להישאר בחדר התאוששות למשך 30 דקות לאחר הניתוח ולפני שחרורו הביתה. ביום הניתוח אין לנהוג באופן עצמאי וחשוב להגיע עם מלווה.
במהלך היום הראשון בבית על המטופל לשים טיפות בטווחים של כל שעתיים לא כולל לילה . לא ניתן לחפוף ראש לאחר הניתוח או להיכנס למים מזוהמים. יש להקפיד על מנוחה בבית ולא להפעיל מאמץ לא נדרש כגון כפיפות או הרמת משאות כבדים.
למחרת הניתוח יש להגיע לביקורת אצל רופא העיניים ובו ניתן הסבר ע”י הרופא להמשך הטיפול בטיפות העיניים למטופל. תהליך ההחלמה אורך כ 4 שבועות במהלכם אין להיכנס למקורות מים מזוהמים (ים בריכה סאונה או גקוזי וכן מקווה) , חזרה לפעילות גופנית לא מאמצת יכולה להתבצע לאחר כשבוע מיום הניתוח. יש להימנע מפגיעה בפנים או שפשוף העין במשך תהליך ההחלמה. הטיפול בטיפות הוא למשך חודש ימים במינונים יורדים עד לסיום הטיפול המקומי. בסיום הטיפול כחודש מיום הניתוח יש לגשת לביקורת חוזרת אצל הרופא המנתח.
השיפור בראייה יהיה הדרגתי לאחר הניתוח ויתייצב סופית רק בתום תהליך ההחלמה, התאמת משקפיים לרחוק או קרוב יכולה להתבצע כחודש לאחר הניתוח.
סיבוכים אפשריים של הניתוח:
נקיעת העדשה (נפילתה לחלל העין) במהלך הניתוח או לאחריו, דימומים, זיהומים, היפרדות של הרשתית, בצקות במרכז הראייה , תגובה אוטואינמונית בחלל העין.
הצורך במעקב לאחר הניתוח והקפדה על הטיפול בבית וההוראות הניתנות ע”י הרופא המנתח, הכרחיים למניעת היווצרות סיבוכים אלו . חלקם הקטן של המטופלים חווים סיבוכים אלו ולרוב הניתוח מוגדר כניתוח פשוט והנפוץ ביותר בתחום העיניים.
