שעורה כלואה – כלזיון

שעורה כלואה, או כלזיון בעגה המקצועית, הוא מצב שכיח אצל ילדים ומבוגרים, בו מתרחשת סתימה של צינוריות החלב (שומן) בעפעף העין, באופן שמונע הפרשה תקינה של חלב דרך הבלוטה. במצב זה מצטבר החלב בשכבות העפעף וגורם לזיהום מקומי בתוך העפעף. הטיפול בכלזיון יכול להסתכם בטיפול שמרני קצר שכולל חימום מקומי, נקיון העפעפיים ושימוש באנטיביוטיקה מקומית, אך אם לא טופל כראוי עלול גם להגיע למצב המחייב ניתוח להסרת המוגלה שהצטברה.

 מהי שעורה כלואה? איך מאבחנים אותה? מהם הטיפולים הזמינים וכיצד מבוצע ניתוח כלזיון? על כך בשורות הבאות.

שעורה כלואה – רקע וגורמים

עפעפי העיניים מכילים בלוטות חלב מהן מופרשות נוזל שומני דרך צינוריות החלב בתוך העפעף. נוזל זה הוא חלק מתרכיב הדמעה הנדרש לסיכוך העין.  כלזיון הוא מצב בו נסתם הפתח של אחת מדרכי החלב באזור שולי העפעף. במצב זה נמנעת ההפרשה התקינה של תוכן בלוטת השומן, מה שגורם להצטברות של שומן בתוך חלל העפעף והיווצרות ציסטה (שקיק) בעלת תוכן דלקתי. התופעה מתחילה כעוד מקרה שגרתי של אודם בשולי העפעף, אך כעבור זמן מתפתחת בעפעף נפיחות אדמומיות ואי נוחות שאינה חולפת גם בטיפול מקומי. מצב שבו הציסטה מצטלקת ואיננה ניתנת לטיפול שמרני יותר נקראת שעורה כלואה. על אף שהכלזיון אינו גורם בדרך כלל לכאב, הוא בהחלט גורם לאי נוחות , לפגיעה אסתטית  וכן מפעיל לחץ על הקרנית ויוצר צילינדר עד כדי טשטוש הראייה, ובמקרים מסוימים עלול לגרום לזיהום מסביב לעפעף שמוגדר כפריאורביטל צלוליטיס הדורש טיפול באנטיביוטיקה דרך הפה. מצב של שעורה כלואה נגרמת בדרך כלל בשל היגיינה ירודה של אזור העפעפיים, דלקות עיניים חוזרות, גורמים הורמונליים (גיל ההתבגרות והריון), דלקת כרונית של שפת העפעף (בלפריטיס) וכן ספונטאנית כשעורה שגרתית שלא טופלה כראוי והסתבכה.

כיצד מאבחנים שעורה כלואה?

בשלב הראשון, הבעיה מופיעה כבעיית שעורה רגילה שאמורה לחלוף מעצמה בתוך מספר ימים, אלא שהאזור ממשיך להתנפח ואף מאדים באופן הדרגתי לאורך מספר שבועות. בשלב זה ניתן להבחין בנפיחות בולטת ואדמומית של העפעף, ייתכנו כאבים כתוצאה מנפיחות זו, העפעף מרגיש כבד ואדמומיות עשויה להתפתח על הלחמית (לובן העין) ואף סביב העפעפיים. בהופעת תסמינים אלה יש לפנות מיידית לרופא עיניים, שיאבחן את המחלה ויקבע את רמת החומרה שלה לצורך התאמת טיפול. שעורה כלואה שלא טופלה כראוי מצטלקת והופכת למסה קשה למגע בעפעף, ללא אודם או כאבים נוספים (כלזיון מצולק) . 

מהו הטיפול בשעורה כלואה?

שעורה כלואה היא בעיה קלה בדרך כלל וניתן לטפל בה בטיפול שמרני, החל מעיסוי עדין של העפעף וחימום מקומי (יבש או רטוב) לצורך הרחבת צינוריות החלב והפרשה טבעית של הנוזל השומני והמסת הקולקציה . יחד עם זאת, לא מומלץ להסתמך על טכניקה זו בלבד ועל כן רופא העיניים ירשום למטופל משחה אנטיביוטית, טיפות עיניים והוראות לטיפול, כל זאת במטרה לעצור את התהליך הדלקתי ולאפשר את פינוי המוגלה שהצטברה בעפעף ללא סיבוכי זיהום נלווים.

במקרים בהם לא ניתן הטיפול בזמן, עלולה הרקמה להצטלק ולהפוך לשק סגור שהאנטיביוטיקה לא מסוגלת לחדור אליו. במקרה כזה נדרשת פתיחה כירורגית של הכלזיון וסילוק המוגלה שהצטברה בתוך עפעף. 

ניתוח להסרת כלזיון

במבוגרים, ניתוח להסרת כלזיון הוא הליך פשוט מאוד שמבוצע תחת הרדמה מקומית ואורך מספר דקות בלבד. הרופא יזריק את חומר ההרדמה לעפעף ולאחר וידוא הרדמה יהפוך את העפעף על מנת לאפשר גישה לכלזיון מחלקו הפנימי הנסתר של העפעף, כדי למנוע צלקות בעפעף החיצוני. מעל אזור הכלזיון יבצע הרופא חתך באורך מספר מ”מ וינקז את המוגלה שהצטברה באמצעות כפית כירורגית. לאחר סיום הפרוצדורה יפעיל הרופא לחץ באזור העפעף על מנת למנוע דימום ויחבוש את העין עם משחה למספר שעות. במקרים חוזרים בלבד נדרשת הזרקת סטרואידים לעפעף כדי למנוע הישנות הבעיה . לאחר מספר שעות יסיר המטופל את התחבושת לבד ויחל בטיפול של שטיפות המקום במים וסבון וכן משחה אנטיביוטית. אצל ילדים ייתכן צורך בביצוע הניתוח תחת טשטוש בבית החולים בשל חוסר שיתוף פעולה והסכנה לגרום נזק לעפעף, מקרים אלו פרטניים ויקבעו על פי החלטת הרופא ובהתייעצות עם ההורים.

לפני ואחרי הניתוח

ניתוח כלזיון אינו דורש הכנות כלשהן, אלא אם הוחלט לבצעו אצל ילדים תחת טשטוש. במקרה זה ההכנה דומה לכל ניתוח בהרדמה על פי הוראות הרופא המרדים (כולל צום של 6 שעות לפני הניתוח). כמו כן, מנותחים המטופלים בנוגדי קרישה כדוגמת קומדין או קלקסן (אך לא אספירין) צריכים להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי הפסקת נטילתם לפני הניתוח. נשים בהריון זקוקות לאישור מרופא הנשים לביצוע הניתוח, נשים מניקות יש להימנע מהנקה כ 12 שעות לאחר הניתוח עד להתפנות חומרי ההרדמה המוזרקים ממחזור הדם.

לאחר הניתוח משוחרר המטופל לביתו עם חבישה לעין, אותה ניתן להסיר לאחר מספר שעות. בשעות הראשונות לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב באזור החתך, איתו ניתן להתמודד באמצעות משככי כאבים רגילים (אקמול,אופטלגין,נאורופן). כמו כן, יש לצפות לאדמומיות ונפיחות קלה 72 שעות לאחר הניתוח, אך אלו יחלפו בתוך מספר ימים לחלוטין ללא השארות צלקות בעפעף. 

ביקורות צפויות : שבוע וכחודש לאחר הניתוח, יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח.

בכדי למנוע הישנות של הכלזיון בעתיד, חשוב לשמור על היגיינת אזור העפעפיים באמצעות רחצה מקומית במים וסבון או במגבונים סטרליים לעפעפיים (EYE CARE) על בסיס קבוע, שימוש בלחות לעין וכן מניעה וטיפול של דלקות העפעפיים כרוניות ימנעו הישנות המקרה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​